מזל קשת, מזל אש משתנה הנשלט על ידי יופיטר, הוא הרוח הנושבת החוצה, הרחוק, החופשי. בני קשת נולדו לחקור, לגלות, לשאול, לנדוד – בגוף, ברוח או במחשבה. הם בעלי להט פנימי, אופטימיות נלהבת ונטייה לראות את החיים כהרפתקה אחת גדולה. יש בהם תעוזה לומר את מה שעל ליבם גם כשהאמת לא נוחה, והם יעדיפו חופש רגשי ומרחב אישי מאשר קשר חונק, גם אם אוהב. אהבה מבחינתם היא חוויה של גדילה משותפת – צמיחה, השראה ותנועה בלתי פוסקת קדימה. הקשת מעניק בחופש, אוהב ללא כבלים, אך גם בורח כשמתחילים לדרוש ממנו להישאר במקום אחד יותר מדי זמן.
מזל עקרב, מזל מים קבוע הנשלט על ידי פלוטו ומאדים, הוא העומק השקט, הרגש הטוטאלי, הסוד שנחבא בין השורות. בני עקרב הם אינטואיטיביים, מלאי עוצמה פנימית, בעלי כושר חדירה אל עומקו של כל אדם או מצב. הם אינם מקבלים דברים ברפרוף – הם רוצים לדעת, להרגיש, לגעת בשורש. כשהם אוהבים, זה עד הסוף: בנאמנות עזה, בחיבור גופני ורגשי שאין בו ריחוף, אלא אחיזה. יש בהם גם צורך בשליטה, רגישות עמוקה ובפעמים רבות גם קנאה – לא מתוך חולשה, אלא מתוך החיבור האינטימי שהם יוצרים עם מי שנכנס לליבם. הם זקוקים לקשר שיגיע אל תוך תוכם – לא רק ללטף את פני השטח.
כשהקשת והעקרב נפגשים, המפגש ביניהם טעון וסוחף. כל אחד מהם נמשך למשהו באחר שאין לו בעצמו. העקרב מתפעל מהרוחב של הקשת, מהחופש, מהקלילות ומהיכולת לנוע ללא פחד. הקשת נמשך לעומק של העקרב, למסתורין, לעיניים שרואות מעבר, לנפש שהיא כמו באר בלי תחתית. יש ביניהם סקרנות חזקה – הקשת רוצה לפצח את סודו של העקרב, והעקרב משתוקק לדעת מה באמת מסתתר מאחורי החיוך של הקשת. אך דווקא מכיוון שכל אחד מהם פועל מיסוד שונה כל כך – האחד משתוקק לשחרור, והשני להשתייכות – נדרשת הבנה מעמיקה כדי לשמר את הקשר.
בהתחלה, ההתלהבות המשותפת שלהם יוצרת משיכה שמדליקה את שני הצדדים. הם נמשכים זה אל זה כמו אש למים רותחים – כל אחד מביא אנרגיה שונה אך משלימה. הקשת מכניס אוויר לתוך הנפש הסוערת של העקרב, מזכיר לו איך לנשום ולצחוק. העקרב נותן לקשת תחושת עומק ובית, מלמד אותו מהי אינטימיות שאינה רק גופנית אלא גם נפשית. אבל ככל שהקשר מתקדם, השוני בצרכים הופך מוחשי: העקרב רוצה להעמיק, להתמסר, לשלוט באינטימיות ולדעת שהקשר סגור, סופי וברור. הקשת זקוק למרחב, לגמישות, לבחירה מתמדת מתוך רצון חופשי – ולא מתוך כבילה או פחד.
כאן נולדים קונפליקטים. העקרב עלול לראות בקשת אדם שלא באמת מתמסר, שלא רוצה "להיכנס פנימה", אלא נשאר תמיד על סף הדלת. הקשת, מנגד, עלול לחוות את העקרב כחונק, כחשדן או כדרמטי מדי, במיוחד כשהוא מנסה "לקרוא" אותו או דורש ממנו נאמנות מוחלטת לפני שהלב בכלל החליט להישאר. הקשת מדבר אמת, אבל לעיתים בצורתה הגולמית – מה שעלול לפגוע בעקרב, שמצפה לעדינות, רמזים והבנה רגשית עמוקה יותר. העקרב מחזיק את הכאב בפנים, נושא את השתיקות כמו נשק, והקשת – שלא מבין למה השקט הזה נולד – בורח עוד צעד הלאה.
בתקשורת, הם חייבים ללמוד לגשר על פער בין שפת הרגש לשפת האמת. הקשת צריך להבין שהעקרב לא רוצה תשובות מהירות, אלא נוכחות שקטה, תשומת לב למה שמתחת למילים. העקרב, מצידו, צריך ללמוד לקבל את הקלות של הקשת, להבין שהוא לא בוגד אלא פשוט אחר – אוהב בלי להיאחז, מעניק בלי להבטיח נצח.
בחיי היומיום, הקשת יוביל אל עולם של תנועה, גיוון וחוויה. הוא ירצה לצאת, ללמוד, לטעום, לפגוש. העקרב יבקש בית פנימי, יציבות רגשית ומקום שבו לא צריך להסביר כל תחושה. אם הם מצליחים לכבד זה את המרחב של זה – לא כביטול אלא כסוג אחר של אהבה – הם יכולים למצוא דרך לחיות את ההבדלים כמו הרמוניה ולא כמו התנגשות.
בתחום האינטימי, הקשר יכול להיות עוצמתי במיוחד. העקרב מחפש התמזגות חושנית ורגשית, הקשת מביא התלהבות, תשוקה ופתיחות. אם נבנה אמון אמיתי, הם יכולים להיפגש במקום שבו העומק פוגש חופש, והאש נשמרת לא רק בגוף אלא גם ברגש. אך אם אין תיאום רגשי – ייתכן שהאינטימיות תישאר גופנית בלבד, מבלי לחדור באמת אל הלב של שני הצדדים.
לסיכום, התאמה בין קשת לעקרב היא כמו ריקוד בין נהר עמוק לשביל פתוח אל האופק. זהו קשר שיכול להיות סוחף, מתפתח, מלא השראה, אך גם מתסכל אם כל אחד מתעקש למשוך לכיוון שלו. אם הם מוכנים ללמוד זה את שפתו של זה, להיפתח למה שהם אינם – הם יכולים ליצור קשר שנע בין אינטימיות לחופש, בין אמת לעומק, בין צחוק לשתיקה. לא קשר קל, אבל כזה שמשאיר חותם.
