מזל תאומים, מזל אוויר משתנה הנשלט על ידי מרקורי, הוא דמות סקרנית, נמרצת, שכלתנית ותוססת, שנעה ממחשבה לרעיון, משיחה לגילוי, מתוך רצון תמידי לדעת עוד, להבין יותר ולגעת בכמה שיותר אפשרויות. בני מזל תאומים חיים מתוך תנועה מתמדת – פיזית, מנטלית, ולעיתים גם רגשית. הם נמשכים לגירויים חדשים, מתקשים לשהות באותו מקום זמן רב מדי, וחיים את הקשר דרך שיחה, עניין, משחקיות וגיוון. לעיתים הם מתקשים להתחייב, לא משום שאין בהם עומק, אלא משום שפנימית הם מונעים מהרוח, ולא מהמים – מהבהירות ולא מהעומק הרגשי.
מזל סרטן, לעומתו, הוא מזל מים קארדינלי הנשלט על ידי הירח, ונע בעולם מתוך רגשות, אינטואיציה ותחושת הגנה על הבית הפנימי והחיצוני. בני מזל סרטן הם עדינים, אוהבים, רכים, ומונעים מהצורך להרגיש שייכות, קירבה וביטחון רגשי. הם פועלים מתוך הלב, מתקשרים דרך תחושות ולא דרך רעיונות, וזקוקים לנוכחות עמוקה ויציבה. לעיתים הם שקטים ומתכנסים, לעיתים מגוננים מדי או נעלבים בקלות, אך תמיד מתוך רצון לשמר קירבה אמיתית, לא משהו זמני או שטחי.
כשהשניים נפגשים, יש מיד קסם מסוים. התאומים מרגיש נמשך לרוך של הסרטן, לאותם מים שקטים שמהם נובעת אינטואיציה, הכלה ואהבה לא-תובענית במבט ראשון. הסרטן, מנגד, מתרשם מהשנינות של התאומים, מהקלילות, מהיכולת לדבר בפתיחות ובחיוך על כל נושא. אך הקסם הראשוני הזה עומד למבחן כאשר הקשר מתהדק. הסרטן זקוק לעומק רגשי, לרצינות, למחויבות ברורה. התאומים לעיתים בורח כשנוגעים בו יותר מדי מבפנים, וכאשר נדרש ממנו לשהות במצב רגשי מובהק לאורך זמן. הוא יעדיף להסיט את השיחה לנושא אחר, או להתרחק מתוך תחושת חנק. הסרטן חווה זאת כפחד מאינטימיות, ואף כנטישה רגשית.
התאומים עלול לראות את הסרטן כדרמטי, מתכנס או קשה להבנה. הוא רוצה לדבר, לפרש, להסביר – ואילו הסרטן מחפש הבנה שקטה, כזו שלא זקוקה למילים. כך נוצרת תקלה בתקשורת: אחד מדבר מהראש, השני מהלב. אם הם לא לומדים להקשיב באמת זה לשפתו של זה, הקשר עלול להיתקל בקירות של חוסר סבלנות או אכזבה.
הפער באורח החיים שלהם גם כן מורגש. התאומים זקוק לחופש תנועה, לקצב מהיר, לחידוש תמידי. הסרטן שואף לשגרה בטוחה, קן רגשי יציב, מקום קבוע. התאומים ירצה לשוטט בעולם – גיאוגרפי או מנטלי – והסרטן ירצה להישאר במקום שמרגיש כמו בית. התאומים עלול לחוש שהסרטן "מכביד" או "קושר אותו", והסרטן עלול להרגיש שהתאומים "בורח" או "לא אכפתי מספיק".
עם זאת, אם יש בסיס של כבוד הדדי ורצון אמיתי ללמוד זה את זה, אפשר למצוא יופי דווקא בניגוד. התאומים יכול ללמוד מהסרטן להרגיש, להעמיק, לא לפחד ממרחבים רגשיים, ולגלות את ההנאה שבהתמסרות. הסרטן יכול ללמוד מהתאומים להשתחרר, לצחוק גם כשכואב, לא לקחת כל דבר ללב, ולהבין שריחוף אינו תמיד ריחוק.
בתחום האינטימי, הפערים נמשכים: התאומים מביא קלילות, גיוון, משחקיות, ואילו הסרטן מביא התמסרות, רוך, צורך בביטחון רגשי. אם הם מצליחים למצוא קצב משותף, המפגש ביניהם יכול להפוך למסע של גילוי – התאומים לומד לשהות, והסרטן לומד לנשום גם כשהלב פתוח.
לסיכום, התאמה בין תאומים לסרטן היא אתגר של ממש, אך גם הזדמנות נדירה. מדובר בשני עולמות שנראים זרים זה לזה, אך דווקא השונות יכולה להביא לריפוי הדדי אם יש בין הצדדים בשלות רגשית, הקשבה אמיתית ורצון להיפתח. הקשר הזה לא מתרחש בקלות, אך אם הוא מצליח – הוא יכול להיות שילוב של שכל ולב, תנועה ושורש, חופש ובית.
