מזל סרטן, בן מזלות המים הקארדינליים, מונע מהלב. רגישותו אינה בחירה – היא טבעו. הסרטן מונחה על ידי הירח, ומושפע ממנו כמו הגאות והשפל: רגשותיו עולים ויורדים בגלים, והעולם הפנימי שלו עשיר, עמוק, ולעיתים אף מסתורי. הוא ניחן באמפתיה, בזיכרון רגשי עיקש, ובצורך אינהרנטי בשייכות, ביטחון וקרבה. האהבה אצלו היא בית – לא רק מטפורה, אלא תחושת מרחב נפשי וממשי שבו מותר לו להיות פגיע. לעיתים הוא נצמד מדי, לעיתים מסתגר – אך תמיד מתוך רגש ולא מתוך מניפולציה. זו נשמה שחיה מתוך הנתינה.
מזל טלה, לעומתו, הוא מזל אש קארדינלי הנשלט על ידי כוכב מאדים. הוא אינו שואל שאלות – הוא קם, פועל, חוצה גבולות, שוב ושוב. הטלה נושא עמו אנרגיה ראשונית של התחלה, יוזמה, פעולה ורצון. רגשותיו ישירים, לעיתים חדים, הוא שואף לחופש תנועה ולמימוש מיידי של רצונו. אהבה עבורו היא תשוקה, הרפתקה, כיבוש – ובמידה רבה גם מבחן לעצמאות. אין בו סבלנות לתהליכים ממושכים או לרמזים מעורפלים. הוא נאמן בדרכו, אך עלול להיתפס כאגואיסט, בייחוד בעיני מזלות רגשיים שמבקשים הקשבה עדינה ומתמשכת.
כשהסרטן והטלה נפגשים, נוצרת דינמיקה מעניינת של ניגוד – יסוד המים מול יסוד האש, רגש מול פעולה. בתחילת הקשר יש משיכה: הסרטן רואה בטלה מישהו חזק, נוכח, מלא חיים – כזה שיכול להגן עליו. הטלה רואה בסרטן משהו מסתורי, רגשי, אחר – משהו שהוא לא תמיד מבין אבל נמשך אליו. אך עם הזמן, השוני ביניהם מתחיל לעורר חיכוכים. הסרטן נעלב בקלות ממילים חדות או מהתעלמות בלתי מודעת של הטלה מהעומק הרגשי. הוא זקוק לאישוש רגשי, בעוד שהטלה אינו מבין למה צריך לחזור ולהסביר אהבה שוב ושוב – מבחינתו, העובדה שהוא שם, מדברת בעד עצמה.
הטלה עלול לחוש שהסרטן איטי מדי, תלותי או רגיש יתר על המידה. הוא אינו מבין את הצורך לשוב ולהתכנס, להתעמק בעבר, לעבד רגשות, או "ללכת סחור סחור". מנקודת מבטו, דברים צריכים להיות פשוטים – אוהבים או לא, פועלים או לא. גישתו הישירה עלולה להכאיב לסרטן, גם כשהכוונה שלו כנה. הסרטן, מנגד, רואה בטלה מישהו מהיר מדי, פזיז, עלול להיכנס ולצאת ממצבים בלי להבין את ההשלכות הרגשיות שהוא מותיר אחריו.
בתקשורת, הפערים עלולים להתרחב. הסרטן מביע את עצמו דרך רמזים, ניואנסים, שתיקות רוויות משמעות. הטלה מבטא עצמו במילים פשוטות וברורות – לעיתים חדות מדי. חוסר התיאום הזה יוצר אי הבנות: הסרטן מחפש הבנה אינטואיטיבית, והטלה דורש תקשורת ישירה. אם כל אחד מהם לומד לדבר בשפתו של האחר – הסרטן יהיה יותר ברור, והטלה יותר רגיש – אפשר יהיה לבנות גשר רגשי שיאפשר צמיחה.
בחיי היומיום, הקצב השונה בין השניים מורגש. הסרטן שואף למרחב בטוח, לשגרה נעימה, לבנייה זהירה. הטלה שואף לחדש, ליזום, לצאת לעולם. הסרטן עלול להרגיש שהטלה משאיר אותו מאחור, והטלה עלול להרגיש שהסרטן מעכב אותו. כאן נדרשת הבנה הדדית: הסרטן ילמד מהטלה ליזום ולנוע קדימה מבלי לפחד, והטלה ילמד מהסרטן להתעכב רגע, להרגיש, להבין את ההשלכות.
באינטימיות, יש בין השניים פוטנציאל לחיבור מעניין. הטלה מביא אש, תשוקה, מיידיות. הסרטן מביא רוך, עומק רגשי, צורך להתמסר. אם הם מצליחים לשלב בין שני הקצוות – זה עשוי להיות מפגש עוצמתי בין גוף לנפש, בין להט לחום רגשי. אך גם כאן, כל אחד מהם יידרש להבין שמה שהוא מעניק אינו בהכרח מה שהשני זקוק לו.
לסיכום, התאמה בין סרטן וטלה דורשת עבודה מודעת. מדובר בחיבור של שני יסודות מנוגדים, שכל אחד מהם מבקש אהבה אחרת – הסרטן מבקש קירבה בטוחה, הטלה חופש אוהב. אם הם לומדים לראות את ההבדלים לא כבעיה אלא כהשלמה, ואם ישנה מוכנות אמיתית לבנות גשר בין פעולה לרגש, בין יוזמה להכלה – הקשר הזה יכול להפוך למסע שבו כל אחד מהם לומד להתרכך, להתייצב, ולהפוך לאדם מעמיק ומלא יותר.
